מוקיעי האינטרנט בכלל ושונאי הרשת החברתית בפרט יטענו שקיומם של הנ״ל מחליף את המגע האנושי, את השיחה והמבט בעיניים. אבל לאחרונה חוויתי חוויה הפוכה, כזו שגרמה לי להבין כי הרשתות החברתיות הן כלי בידינו, ואנחנו אלה שקובעים מה לעשות איתן.
הפייסבוק פתח לי עולם שלא הייתי מכירה אחרת, חשף אותי לעסקים קטנים ולעומדים אחריהם בצורה אינטימית הרבה יותר מאי פעם. פתאום מישהו מכפר סבא שמצייר על נעליים נוחת לי בפיד, ההגיגים והמחשבות שלו הם חלק מהיום יום שלי ואני אוהבת או שונאת את העסק שלו, לא רק על בסיס הסחורה, אלא גם, ואולי יותר, על בסיס הפרסומים שלו.
בעולם רשתות השווק, כמעט ולא יצא לי בשנים האחרונות להכנס לחנות ולהכיר את המוכר. לשבת לשתות כוס קפה ולשוחח כמו מכרים ותיקים. ברוב החנויות שביקרתי בשנים האחרונות יש מוכרות מתחלפות (צעירות לפני או אחרי צבא) שאין לי דבר משותף עימן, והנה הפייסבוק פתח לי פתח להכיר אנשים שמחזיקים עסק קטן ולאהוב אותם. פעם ראשונה מזה המון זמן שנכנסתי לחנות והרגשתי בבית. היה לי נעים לשוחח, והיה לי קל לקנות, בלי להרגיש שדוחפים לי סחורה…
אז הנה תמונות מהיום המקסים שעברתי בכפר סבא
 |
| ביקור אצל אורי והדס. הבאתי להם גם מתנה לכבוד פתיחת החנות |
 |
| בחנות של גלי מדדתי המון דברים יפים במחירים מצחיקים |
 |
| לנשים רגילות זו טוניקה, אצלי זו תהיה שמלה |
 |
| לא, אין דברים כאלה |
 |
| את הדברים הטובים במידה S כבר לקחתי, מזל שהסחורה משתנה כל יום |
והנה הפרטים על מה שלבשתי באותו יום:
נעליים - 200 ש"ח, walk slacks
גרביים - כ1$ אי שם בארה"ב
חולצת חתולים - 7.5$ ebay (כתבתי עליה פה)
שרשרת חתול - תוצרת בית
סה"כ: כ-230 ש"ח
