אופנה בעיני היא כמו ציור: בד הציור הוא הגוף שלי והצבעים הם הבגדים. האופנה מאפשרת לי עוד צורת ביטוי יצירתית שמתווספת לאוסף הכלים היצירתיים שכבר יש לי. הכיף באופנה שהיא כ"כ יומיומית. לא צריך להכין איזור עבודה, להוציא צבעים ומכחול ולהתלכלך, פשוט פותחים את הארון ויוצרים, כל יום מחדש.
יש לי המון בגדים, זה לא סוד, ואת רובם המוחלט אני אוהבת ולובשת כל הזמן. אבל מדי פעם, אני נתקלת בפריט שעושה לי דפיקות לב של התאהבות. תחושה נוסטלגית של ילדות ושל בית. זה מה שקרה לי עם השמלה המהממת הזו שמצאתי אצל בילי.
אז איך היה הפסח שלכן? שלי היה משהו כזה: ג'ימבורי. ילדה מקיאה. שופינג. ילדה עם חום. גן שעשועים. ילדה צורחת. בריכה במרפסת. ילדה עם דלקת ריאות. מוקד חירום. שיחות עם רופא אונליין. אנטיביוטיקה. ילדה צורחת. ילדה צורחת. ילדה צורחת. ילד משועמם. אייפד. טלויזיה טוב, נראה לי שהבנתן, החיים לא היו תותים בחג הזה ולכן טוב שהוא נגמר. אם נסתכל על הדברים הטובים שקרו בחג, הרי זה הביקור שלי אצל בילי, שהניב כמה שמלות חדשות בארון שלי, והנעליים החדשות שהזמנתי בwalk slacks :
לפני הסיכום אני רוצה לספר למי שלא עוקבת אחרי בלוג היצירת שלי שפתחתי חנות באטסי שאני מאד גאה בה. לכבוד הפתיחה יש הטבה לכל עוקבות הבלוג. פרטים נוספים: כאן והנה הפרטים: נעליים - 250 ש"ח, walk slacks שמלה - 50 ש"ח תיק - 30 ש"ח ממכירת יד שניה חד פעמית שמצאתי בכפר סבא סה"כ: 330 ש"ח