אופנה בעיני היא כמו ציור: בד הציור הוא הגוף שלי והצבעים הם הבגדים. האופנה מאפשרת לי עוד צורת ביטוי יצירתית שמתווספת לאוסף הכלים היצירתיים שכבר יש לי. הכיף באופנה שהיא כ"כ יומיומית. לא צריך להכין איזור עבודה, להוציא צבעים ומכחול ולהתלכלך, פשוט פותחים את הארון ויוצרים, כל יום מחדש.
הבית ארוז, ביום רביעי אנחנו עוזבים את הבניין הנוכחי ועוברים לבניין אחר באותו הרחוב. זה היתרון כשאתה שוכר - אם לא נעים לך אתה מסתלק. משאיר מאחור את השכנים המעפנים ועובר להתחלה חדשה, מקווה שטובה יותר.
ולכבוד המעבר בחרתי בלווק הבא: הכתום היה נדיר במחוזות ארוני עד סוף עונת החורף האחרונה. מה שקרה אז זה שמרקו מכרו את הנעליים המהממות שבתמונה ב-150 ש"ח (במקום 350 בתחילת העונה). אחרי שקניתי, גיליתי שבעצם אין לי כ"כ פריטים כתומים בארון. וכשאין ברירה, אז אין ברירה...
והנה פריט מעניין מהג'ינס (שאני תפרתי)
והנה הפרטים: נעליים - 150 ש"ח נעלי מרקו ג'ינס וחולצה שחורה - מעשה ידי גופיה כתומה - 20 ש"ח ZOL, ראש העין שרשרת - לא זוכרת, כ-20 ש"ח
הקטנצ'יק הפרטי שלי כבר מספיק גדול כדי להתרגש מנסיעה ברכבת אמיתית, אז יאללה לקחנו אותו לנסיעה ברכבת לת"א...
ותקריב על החולצה שאני תפרתי:
והנה הפרטים: חולצה - תוצרת בית שרשרת - 5 ש"ח באיזשהו דוכן רחוב (זו למעשה חגורת מותן, אבל לא נתקטנן) מכנסיים - כ-80 ש"ח, חובבי ציון 14 פ"ת נעלי אצבע (שלא רואים בתמונה) - 10$ באיזה סופר בארה"ב לפני הרבה זמן
ולכבוד המעבר בחרתי בלווק הבא:
והנה פריט מעניין מהג'ינס (שאני תפרתי)
והנה הפרטים:
